פסק-דין בתיק ס"ע 18776-04-10

1.         התובע  הגיש  תביעה  לתשלום  זכויות  סוציאליות  שונות.

2.         לגרסת  התובע  עבד  מטעם  הנתבעת  בעבודות  שמירה  במפעל  פטריות  בפעמי  תש"ז  מיום  1/4/07  ועד  ל-11/09  ופוטר  מעבודתו  לאלתר  ללא  מתן  הודעה  מוקדמת  וללא  תשלום  פיצויי  פיטורים.  עוד  נטען  על  ידי  התובע  כי  עבד  בעבודות  שמירה  מטעם  הנתבעת  6  ימים  בשבוע  משעה  106:00  ועד  06:00  בבוקר  שלמחרת  ובסופי  שבוע  עבד  מיום  שישי  בשעה  14:00  ועד  ליום  ראשון  בשעה  06:00  בבוקר  והשתכר  5,000  ש"ח  לחודש.  לפיכך  הגיש  תביעתו  הנוכחית  לשלם  לו  פיצויי  פיטורים,  תמורת  הודעה  מוקדמת,  פדיון  דמי  הבראה,  פדיון  דמי  חופשה,  דמי  חג,  ביגוד,  פיצוי  בגין  אי  תשלום  לקופת  גמל,  גמול  בגין  עבודה  בשעות  נוספות  ופיצויי  הלנת  שכר  בסך  כולל  של  234,674  ש"ח.

3.         הנתבעת  מכחישה  זכאות  התובע  לרכיבים  שתבע  וטוענת  כי  כלל  לא  התקיימו  יחסי  עובד  מעביד  בין  הצדדים.  לא  נחתם  כל  הסכם  בין  בע"פ  ובין  בכתב  בין  הצדדים  והתובע  שימש  כשומר  שכפה  עצמו  על  הנתבעת.  נטען  כי  התובע  שמר  באופן  מזדמן  ולא  היה  כפוף  לאף  אחד  מעליו.  הנתבעת  מציינת  בכתב  הגנתה  כי  תופעת  "השמירה"  הינה  תופעה  ידועה  ומוכרת  במגזר  אליו  משתייכים  הצדדים  לתובענה.  מדובר  בהבנה  כללית  שהשומר  יהיה  במקום  השמירה,  לא  בהתחייבות  או  בעמידה  בזמנים  קבועים.  והאפשרות  היחידה  לנתבעת  היתה  לשלם  לתובע  על  שעות  אלה  ע"י  תלושי  שכר. 

4.         עוד  נטען  כי  התובע  לא  עבד  שעות  נוספות  אלא  מסגרת  עבודתו  בשמירה  היתה  בכל  יום  בין  השעות  22:00  ועד  06:00  בבוקר  שלמחרת.  עוד  נטען  כי  התובע  התנדב  במשטרת  רהט  ועבד  במפעל  לאריזת  פטריות  כל  יום  מ-106:00  עד  22:00  ולכן  לא  יכול  היה  לעבוד  בשעות  אלה  בשמירה.  נטען  כי  התובע  מעולם  לא  הגיע  לשמירה  לפני  השעה  22:00  ולפיכך  יש  לדחות  תביעתו  לגמול  בגין  עבודה  בשעות  נוספות. 

5.         הנתבעת  טענה  כי  התובע  לא  פוטר  מעבודתו  בנתבעת  אלא  נטש  משמרתו  ולפיכך  אינו  זכאי  לפיצויי  פיטורים,  תמורת  הודעה  מוקדמת  והזכויות  הנוספות  שתבע  בתביעתו. 

6.         לאור  טענות  הצדדים  שפורטו  לעיל  כל  עילות  התביעה  שנויות  במחלוקת  בין  הצדדים  לפיכך  נדון  בהם  אחת  לאחת  תוך  ציון  טענות  הצדדים  הרלוונטיות  בגין  כל  רכיב  ורכיב. 

דיון  והכרעה 

7.         התובע  הגיש  תצהיר  עדות  ראשית  וחזר  על  גרסתו  שבכתב  התביעה.  מטעם  הנתבעת  הוגש  תצהירו  של  ג'ומעה  אלקאדי,  מנכ"ל  הנתבעת.  הצדדים  נחקרו  על  גרסתם  והגישו  סיכומים  בכתב. 

8.         במסגרת  ההליכים  המקדמיים  ולבקשת  הנתבעת  ניתן  צו  המופנה  למשטרת  ישראל  להעביר  רישומי  נוכחות  התובע  כמתנדב  בתחנת  רהט  לתקופה  מ-1/4/07  ועד  ליום  30/11/09  (  צו  מיום  2/11/11)

9.         בתגובה  הומצאה  ביום  14/11/11  תעודת  עובד  ציבור  של  רס"ר  אפללו  יהודה  מתחנת  רהט  שהגיש  הנתונים  שהתבקש.  התעודה  סומנה  נ/1. 

יחסי  עובד  מעביד

10.        הנתבעת  זנחה  בסיכום  טענותיה  הטענה  כי  לא  התקיימו  יחסי  עובד  מעביד  בינה  לבין  התובע  וכי  עבודתו  כשומר  במפעל  נכפתה  עליה  ולפיכך  מתייתר  הצורך  להידרש  לה.  מעבר  לאמור  יצוין  כי  מן  העדויות  שנשמעו  בפנינו  ומן  הראיות  שהוצגו  לתיק  עולה  בבירור  כי  התקיימו  יחסי  עובד  מעביד  בין  הנתבעת  לבין  התובע  ודין  טענה  זו  להידחות. 

התביעה  לשעות  נוספות 

11.        התובע  טען  כי  עבד  בשירות  הנתבעת  כשומר  במפעל  הפטריות  6  ימים  בשבוע,  כל  יום  מהשעה  16:30  ועד  לשעה  06:00  בבוקר  שלמחרת,  היינו  טען  כי  עבד  מידי  יום  5.5  שעות  נוספות  ומבלי  ששולמה  לו  כל  תמורה  בגין  עבודה  בשעות  נוספות.  לפיכך  תובע  גמול  בגין  עבודה  בשעות  נוספות  בגין  כל  תקופת  עבודתו  בנתבעת  ובסך  של  149,916  ש"ח. 

12.        הנתבעת  מנגד  טענה  כי  התובע  עבד  כשומר  במפעל  הפטריות  6  ימים  בשבוע,  כל  יום  בין  השעות  22:00-  06:00  ולא  כפי  שטען.  לגרסתה  התובע  מעולם  לא  הגיע  לשמירה  לפני  השעה  22:00  וכי  בנוסף  לעבודתו  כשומר  עבד  במפעל  הפטריות  ואף  התנדב  בתחנת  המשטרה  ברהט.  לטענתה  התובע  כלל  לא  הרים  הנטל  המוטל  עליו  להוכיח  תביעתו  ברכיב  זה  וכל  שטען  כי  זכאי  לתמורה  בגין  5.5  שעות  נוספות  בכל  יום.  התובע  לא  פרט  מספר  השעות  שתבע  ולא  הציג  כל  רישום  בגינן  ואף  מטעם  זה  יש  לדחות  תביעתו.

13.        ראשית  יצוין  כי  המעסיק  הוא  שמחויב,  מכוח  דין,  לערוך  רישום  מפורט  ומדויק  של  שעות  העבודה  המבוצעות  על  ידי  עובדיו  על  פי  הוראות  סעיף  25  לחוק  שעות  עבודה  ומנוחה). 

חובה  זו  חודדה  במסגרת  תיקון  מס'  24  לחוק  הגנת  השכר,  התשי"ח  -  1958,  אשר  נחקק  במהלך  עבודתו  של  התובע  בנתבעת,  אך  חובה  זו  חלה  גם  טרם  לכן.  (ע"ע(ארצי)211/10  ארקדי  נדצקי  נ'  שמירה  ובטחון  הצפון  בע"מ,  ניתן  ביום  11/5/12). 

14.        הפרת  מחויבות  המעסיק,  ואי  הצגת  פנקס  שעות  עבודה  מסודר  על  ידו,  מובילה  להגמשת  נטל  הראיה  המוטל  על  העובד  בכל  הנוגע  להוכחת  היקפן  המדויק  של  השעות  הנוספות  שביצע,  ובמקרים  המתאימים  גם  להעברת  הנטל  למעסיק  בקשר  לכך  (ע"ע  212/06  ימית  א.  ביטחון  (1988)  בע"מ  -  אלי  אפרים,  מיום  12.11.08;  ע"ע  459/07  להלן:  עניין  ימית  בטחון  דוד  יפה  -  ארי  יוסי  אבטחה  ושירותים  בע"מ,  מיום  8.12.09;  ע"ע  402/07  ניצנים  חברה  לאבטחה  וניהול  פרויקטים  בע"מ  -  יאיר  חודאדי,  מיום  19.1.10;  ע"ע  184/09  פיודור  קרבצ'נקו  -  חברת  השמירה  בע"מ,  מיום  18.12.11).

15.        ובענייננו,  אין  חולק  כי  מי  מבין  הצדדדים  לא  הציג  בפנינו  רישום  כלשהו  בדבר  שעות  עבודתו  של  התובע  או  מתכונת  העסקתו.  אמנם  החובה  לערוך  הרישום  מוטלת  על  הנתבעת,  אשר  הפרה  מחויבותה  במקרה  הנדון.  הפרה  זו  כפי  שצוין  לעיל  מובילה  להגמשת  נטל  הראייה  המוטל  על  התובע  להוכיח  היקף  השעות  הנוספות  שביצע  ולעיתים  אף  להעברת  הנטל  לכתפי  המעסיק(  ראה  עניין  ימית  בטחון).אולם  סבורים  אנו  כי  במקרה  הנוכחי  אין  די  בגרסת  התובע  ובחישוביו,  אשר  לא  התבססו  על  רישומים  כלשהם,  ודאות  מספקת  כדי  להעביר  את  נטל  הראיה  לגבי  הוכחת  השעות  הנוספות  לנתבעת.